עדיאלי שלי, היתה הבן אדם הכי מיוחד שהכרתי בחיי! זה לא עוד סתם מילים יפות שנכתבות זה כל כך אמיתי. היא היתה מלאה בשמחת חיים ואור, אהבה את החיים, היה לה את הלב הכי רחב ומלא בנתינה ורצון לעזור לכולם תמיד. אין הרבה אנשים כאלה בעולם. היא חסרה לי בטירוף
קצת על עדיאל טויטו:
נפל/ה במסיבת הדמים ברעים.
מסיבה שחגגה את החיים ואת היופי שבהם.
מסיבה שהפכה ברגע למרחץ דמים.
נזכור תמיד.
יהי זכרו/ה ברוך
בחושך השקט של האבל, כל אחד ואחת מאיתנו מחזיקים בכוח להפיץ אור.
כתבו הקדשה מהלב והדליקו נר לזכרם – כך יישארו חיים בליבנו תמיד.