נועם היה ילד שמאוד אהב את הצבא, מאוד אהב את החברים ואת הפלוגה, לא היה מתלונן אף פעם.
נועם תמיד רצה לתת ולעזור לכולם, גם שנפצע בעזה והיה ברמ 2 כמה חודשיים תמיד רצה לחזור מהר לפלוגה ולהמשיך להילחם.

נועם היה אומר לא משנה מה קורה ויקרה, החיוך בחיים לא ירד מהפנים! כי כזה הוא היה, תמיד שמח עם חיוך גדול, אופטימי, צנוע ונותן לכולם הרגשה טובה.
בזמן שנועם היה ברמ 2 הוא ניצל את הזמן והתחיל קורס כדי להיות ספר , לצערנו הוא לא הספיק לסיים את הקורס אבל הוא מאוד אהב ותמיד היה מתרגל על משפחה וחברים
מהצבא .

נועם היה הילד הקטן של שלם ואוסנת ואח לדור ורז, היה החיוך והלב הפועם של הבית

מתגעגעים ואוהבים, נזכור אותך תמיד