״בוביק ילד בכור שלי אהובי, כל יום בלעדיך נראה כמו נצח והזמן לא עובר. הזכרונות קשים מנשוא,
החלומות שלך שלא תזכה להגשים,
דיברת עם חבריך רק באנגלית ולמדת קצת ספרדית לקראת הטיול של אחרי צבא, התאהבת בים של עזה ורצית לקעקע אותו בגופך, עוד לא חווית אהבה ראשונה אבל דיברת על להיות אבא בגיל 25.
כתבת חמשירים, ציירת ציורים והלחנת שירים, מי האמין, ילד מוכשר, טוב לב, חכם ויפה, עתיד מזהיר ציפה לך, כמה חבל, חבל עליך וחבל יותר עלינו,
חזרת להילחם כי לא רצית להשאיר חברים מאחור, אבל אלה אנחנו שהשארת מאחור, להתאבל על לכתך בטרם עת, ילד שלי, אהוב ליבי, לנצח תשאר חקוק בליבנו.״
https://www.instagram.com/rememberitaybuton?igsh=MXdkanYwa2Uya21sNw%3D%3D
היה לוחם בגדוד שקד בגבעתי.
ביום שלישי 26.12 בשעות הערב, במהלך שהיייה בבית בצפון רצועת עזה, איתי והכוח שאיתו שמעו מתוך הבית יריות. איתי היה הראשון לחתור למגע, ובכך הציל את חבריו ששהו גם כן בקומה ומנע תופת נוראית של הרג גדול יותר של לוחמים.
איתי היה ילד נאהב על כולם, לב רחב, רגישות ועומק שאין לאחרים. רק אחרי שכולם בסדר היה מחליט להתפנות לעצמו. כל זה יחד עם ציניות שנונה ועמוקה שתמיד הייתה מצחיקה כל אחד.
כתבו הקדשה מהלב והדליקו נר לזכרם – כך יישארו חיים בליבנו תמיד.