אור שלי , כשמך כן הוא היית מפיץ כל כך הרבה אור ואהבה על כל הסובבים אותו, אין אחד שלא היית אוהב, ואין אחד שלא אהב אותך. אפשר היה לראות זאת גם בעבודתנו, בגן הילדים, כל בוקר היית בא לגן וכשהילדים התחילו להגיע, היית פורש את ידיך וכולם היו מגיעים אליך בריצה.
תמיד היה לך חשוב שלא יחסר לאף אחד כלום, ושכולם תמיד יהיו בטוב, והיית מרים אותם ביחד איתך.פשוט מלאך בדמות אדם.
תמיד היינו אומרים, שאנחנו מחנכים כל כך הרבה ילדים בגן שאנחנו עובדים בו, אבל אנחנו לא מתעוררים אליהם בלילה. ואני אמרתי לך ״שאני רוצה להתעורר בלילה״. ואתה אמרת לי ״אל תדאגי את עוד תתעוררי״.

הסיפור של אור ״בשבת השחורה״:
אור התקשר אלי באותו יום ״שבת השחורה״ בשעה 07:05 בבוקר בשיחת וידאו, ואומר לי שיש התראות, טילים וחדירת מחבלים לבסיס לפחות עשרה מחבלים לפי מה שהוא הבין. הוא דאג להגיד לי שהכל בסדר ושאני לא אדאג. לא אני ולא הוא הבנו את גודל הסיטואציה. דקה לאחר מכן נכנס חבר שלו, אמיל סמוילוב ז״ל, מה-ש״ג, פצוע מירי ושניהם אומרים לי אל תדאגי הכל בסדר, ואז ניהיה מסך שחור,צעקות, יריות, אללה וואכבר. הייתי 20 דקות בשיחה איתו, צעקתי בכיתי ואף אחד לא ענה. שמעתי אותו נרצח בטלפון.